מה זה השטויות האלה, "חופשת לידה"?

בתור מי שנמצאת בשלהי "חופשת" הלידה שלה, ובתור דולה שמלווה נשים מהשנייה שבה הן מתחילות את חופשת התענוגות הזו ועד סופה, אני חייבת לומר דבר אחד ברור: חופשה זה לא. הרצונות שלך והצרכים שלך מתבטלים לחלוטין מול אלו של התינוק. כל הזמן יש מישהו שרובץ על הידיים או על הציצי שלך, את לא ישנה, את גמורה לחלוטין יום ולילה, ובגלל שאת "בבית בחופשה" העולם מצפה שתנקי, תבשלי, תשטפי כלים, תכבסי, תקפלי, תסדרי, תאכילי ותגדלי עוד ילדים, אם יש. בסוף כל יום כזה את אמורה גם להפנות חלק מהררי השלווה שצברת במשך היום אל בעלך – הוא, הרי, עובד באמת. אפשר להתפוצץ.

אז חברות, במילון שלי, חופשה זה בתאילנד, על חוף אקזוטי. מה שאנחנו מקבלות אחרי הלידה הוא לא חופשה – הוא עבודת פרך. זו, כמובן, "לייבור אוף לאב", אבל האהבה שמעורבת כאן לא גורעת גרם מהתשישות הכרונית ומהתמוטטות העצבים. רוב הגברים חושבים ש"דיכאון לאחר לידה" זה משהו שקורה למשוגעות. אני אומרת: נראה אתכם. עזבו ארבעה חודשים: נראה אתכם מעבירים ככה שבוע, בלי חיים ובלי שינה, ואז נדבר על דכדוך.

בסיפור הזה דרוש שינוי יסודי – ושינוי מתחיל, קודם כל, בראש. אם זו לא חופשה, אין שום סיבה שנקרא לזה ככה. השימוש במילה "חופשה" דופק אותנו מכמה כיוונים: קודם כל מכיוון בני הזוג שלנו, שמופתעים (בעיקר בלידה הראשונה) לגלות שאנחנו לא בהכרח נהנות מהבילוי שהמחוקק ארגן לנו. שנית, מכיוון המעסיקים שלנו, שנוח להם מאוד ללחוץ עלינו להפסיק להתבטל ולחזור לעבודה האמיתית – זו שמכניסה כסף לכיס שלהם, כמובן. ושלישית, זה דופק גם את הראש שלנו ומזין את האשמה האינסופית שהיא מנת חלקה של כל אמא – שהרי אם זו חופשה, למה אני לא מצליחה להיות סופר-אמא וסופר רעיה ולהפנות ים של תעצומות לילדים ולבן הזוג?

רצה הגורל ובדיוק יום לפני שאני כותבת את הדברים, ב-21 בינואר, הכנסת העבירה בקריאה ראשונה הצעת חוק שקוראת להחליף את המילה "מעביד" במילה "מעסיק". ח"כ נחמן שי, אחד מיוזמי החוק, הסביר בדיון בוועדת העבודה שמעביד הוא "מונח אנכרוניסטי שיש לו קונוטציה שלילית של אדון ועבד. זה לא רק עניין סמנטי: השיח הציבורי ישתנה, ובעקבותיו גם התפיסות והדעות".

אז עם כל הכבוד, יש לי הצעה משלי: גם בעניין חופשת הלידה, "זה לא רק עניין סמנטי". אני קוראת לכן להצטרף אליי למאבק שיוביל לביטול המונח ההזוי הזה, "חופשת לידה", ולהחלפתו בביטוי שישקף את המשמעות האמיתית של התקופה הזו. באנגלית קוראים לזה Maternity Leave. בעברית אפשר לקרוא לזה התאוששות מלידה, או משכב לידה (למרות שבהגדרה המקובלת השם הזה נוגע רק לשבועות הראשונים אחרי הלידה) או כל שם אחר שנבחר יחד, כל עוד הוא יציג את המציאות כמו שהיא.

יאללה, לעבודה.

[ואני אפילו לא נכנסת לאורך – סליחה, קוצר – חופשת הלידה. זה נושא לדיון אחר. אבל אחרי שננצח במאבק הזה, גם תורו יגיע].

הכנה ללידה

בלידה יש משהו מתעתע מאוד: מצד אחד יש בה פאוזות ארוכות ושקטות שנדמות כמעט סטטיות, ובהן את נדרשת להתמודד עם כאב מתמשך ועם אתגר פיזי ונפשי. מצד שני יש בה רגעים דחוסים של עשייה רפואית מהירה מאוד: הרופא/ה או המיילדת נכנסים, בודקים־ממששים־מחדירים־מזריקים־מחברים־מנתקים, שואלים שאלות מבלבלות, מחלקים הוראות, זורקים מונחים לא מובנים — ואז נאלצים לרוץ ליולדת בחדר ליד. רגע, את שואלת את עצמך, אז זירוז זה טוב או רע? והדופק ההיסטרי הזה במוניטור, הוא תקני? מותר לי לקום עכשיו מהמיטה? מה זה אפגאר? ואוי, הנה בא עוד ציר, ומי בכלל יכולה להקשיב למיילדת. אמא'לה!

כיוון שאמא'לה זו את, כדאי שתגיעי לחדר הלידה מוכנה, בקיאה ורגועה. בקורס ההכנה ללידה שלי נענה על כל השאלות החשובות האלה ועל עוד מיליון אחרות, נבין מה תעברי מהציר הראשון ועד החודשים שאחרי הלידה, ונכיר את ההתנהלות בחדר הלידה. ההכנה וההכרה האלו יסייעו לך לגבש אמון בגוף שלך וביטחון ביכולת שלו ללדת, רעיון עוצר נשימה כשלעצמו. כשנבין מה מצפה לנו, נוכל גם להכין תוכנית לידה מסודרת ולהבין כיצד לכוון אליה ולפעול למימושה. אתכם, הגברים, נלמד איך לממש את האבהות שלכם בפעם הראשונה, וליטול חלק ממשי ומועיל בלידה — ובשפה שלכם: למסור אסיסט במקום להיות סטטיסט.

מעבר להיכרות הטכנית עם הלידה, החשובה מאוד כשלעצמה, נדגיש גם את ההכנה הנפשית: נדבר על התהליכים הרגשיים שעוברים עלייך בשבועות שלקראת הלידה, ועל אלו שעוברים עלייך בלידה עצמה. נתמודד עם הפחד ונלמד איך להפחית אותו, וכיצד להקשיב לכאב ולזהות את התקדמות שלבי הלידה. נבין כיצד לגייס את הזוגיות ולהתמודד עם הרגשות המציפים ועם הקושי הפיזי, ונכיר גם בקושי להיפרד מהעובר ולקבל את הילד — ובעצם, להפוך מאדם אחד לשני אנשים. נדבר אפילו על הקשיים המנטליים בימים שאחרי הלידה: על השינויים ההורמונליים המבלבלים, התשישות הגדולה, ובלידות ראשונות גם על ההתמודדות עם ההפיכה לאם ועל ההשוואות (הבלתי נמנעות, לפעמים) להורות של אמא שלך.

מה נלמד, תכל'ס

עולמו הרגשי של העובר, והיכולת של גוף האישה ללדת.
סימנים מבשרי לידה.
הכרת שלבי הלידה.
מה ההבדל בין לידה טבעית ללידה בעזרת אפידורל.
כלים להקלה על כאבי הצירים: איך נעזרים בבן (או בת) הזוג, ואיך משתמשים בנשימה, תנועה, קול, מגע ודמיון (כולל תרגול מעשי).
כיצד משחררים פחד, חרדה וצורך לשלוט בהליך.
איך לגבש את משאלת הלידה שלכם.
מהן ההתערבויות הרפואיות שעמן אתם עלולים להתמודד, מזירוז ועד ואקום ועוד.
הכרת המונחים הרפואיים שתשמעו בחדר הלידה.
מה הזכויות שלי כיולדת, ושלנו כזוג?
פרוצדורות שלאחר לידה: ביות מול תינוקיה, חיסונים.
הכנה להנקה ועל הזוגיות שאחרי.
שינה בשנה הראשונה: מפגש אופציונלי עם "פיית השינה" יועצת השינה המצוינת דבורה זהבי־כהן, שתכין אתכם מראש להתמודדות עם שנת התינוק.
המפגש האחרון יתקיים לאחר הלידות: נחלוק חוויות, נקבל וניתן עצות, נשתף ונקבל המון תמיכה.

למה דולה?

ללדת עם דולה

לידה היא אחת החוויות המשמעותיות והחשובות ביותר שנשים חוות. זו חוויה משנת חיים, פשוטו כמשמעו, והיא עוברת מהר מאוד: בתוך מסגרת זמן שנמדדת בשעות, בוקעים ממך חיים חדשים. ההריון, שהיה חלק ממך תשעה חודשים ארוכים, נגמר בבת אחת, והגוף עובר טלטלה עצומה. פתאום, לא ייאמן, יש כאן ילד חדש, ואַת אמא שלו.

השינויים הקיצוניים האלה הם אתגר אדיר: גם לגוף, שנדרש למאמץ הגדול ביותר שלו — וגם, ובייחוד, לראש. קשה לעכל חוויה דרמטית כל כך, בייחוד כשהיא כל כך מהירה. נשים רבות שמגיעות אליי מספרות שהן מתקשות לוותר על ההריון, על התחושה של החיים שנובטים בך; מטופלות אחרות מרגישות, לפעמים, מבוהלות מהאימהוּת החדשה שלהן; וכולן מסכימות שהלידה עצמה היא חוויה מציפה, עמוסה ברגשות ועוצמתית.

התפקיד שלי כתומכת לידה הוא להכין אותך לרגע הגדול הזה, ולסייע לך לחוות אותו בצורה החיובית ביותר. את יכולה לחשוב עליי כעל אחות גדולה ומנוסה שכבר היתה בחדר הלידה המון פעמים, ויודעת בדיוק למה לצפות, מה יבוא מתי, כיצד כל דבר מרגיש, ומהי המשמעות של כל פרט ופרט. הליווי שלי מכניס ברגעים המבלבלים האלה את הסדר והידע שנדרשים לך כל כך, ומאפשר לך לעבד ולהבין את מה שעובר עלייך.

יותר מזה: מכיוון שאני נטורופתית, אוכל להקל על הכאב שלך במהלך הלידה, ולסייע לך לעבור אותה באופן חלק ככל האפשר. אני אשתמש ברפלקסולוגיה כדי לסייע לך לקדם לידה שנתקעה, איעזר בשמנים ארומטיים על מנת להרגיע ולרענן אותך, אציע לך תמציות באך שיפיגו פחדים וישחררו מחסומים, ואעסה אותך כדי להקל על הכאב ולהעניק לך מגע אישי, מנחם ומרגיע. מחקרים מוכיחים שטיפולי מגע במהלך הלידה מפחיתים את משך הלידה, מקלים על הכאבים ומקטינים את הצורך באלחוש או בהתערבויות כירורגיות.

חשוב לא פחות: אני כאן כדי לסייע לך להתמקד במה שחשוב, ולחסוך ממך את כל הטרדות וההצקות הקטנות שמסביב. אם צריך לבקש משהו מהצוות, אני שם. אם יש לך ספק לגבי הזכויות הרפואיות שלך, אני בקיאה בהן היטב. אם לא נעים לך לומר לאמא שלך שזה לא הרגע ושאת צריכה את השקט שלך, אני אעשה את זה בשבילך. את חופשייה לנשום, להתפקס ולעבור את הלידה שלך כמו שתכננת מראש.

כשמדובר בלידה שנייה, הנוכחות של דולה יכולה להיות חוויה מתקנת משמעותית. אני פוגשת יותר ויותר נשים שעברו את הלידה הראשונה שלהן ללא דולה, וחוו לידה קשה וטראומתית. חבל לסחוב מטען מצער שכזה, וחבל עוד יותר להגיע איתו ללידות הבאות. אשמח לעזור לך לעבד את הלידה הקודמת, להבין מול אילו פחדים וזכרונות את מתמודדת, ואז לבנות ולממש יחד חוויית לידה חדשה. אני מבטיחה לעשות הכול ולהיות שם בשבילך על מנת שהלידות הבאות שלך יהיו טובות ומעצימות, ויאפשרו לך לצמוח כאישה וכאם.
.

שורה ארוכה של מחקרים מדעיים מוכיחה:
לידה עם דולה היא קלה יותר, פשוטה יותר ובריאה יותר לאם ולתינוק

פחות כאבים: נשים שילדו בליווי דולה מדווחות על לידה פחות קשה וכואבת, יותר מאשר נשים שילדו ללא דולה, אפילו כשהאחרונות ילדו עם בני זוגן (למחקר)
פחות התערבויות כירורגיות: בלידות עם דולה יש שיעור נמוך משמעותית של ניתוחים קיסריים, לידות ואקום או לידות מלקחיים (למחקרים: 1, 2, 3)
פחות התערבויות תרופתיות: נשים שיולדות בעזרת דולה נזקקות פחות להרדמה אפידורלית, ונזקקות פחות לחומרי זירוז כמו פיטוצין (למחקר)
לידה מהירה יותר: לידות בליווי דולה הן קצרות יותר במידה משמעותית (למחקרים: 1, 2)
לידה טובה יותר: יולדות שנעזרו בדולה דיווחו על חוויית לידה חיובית יותר, בייחוד בהיבטים של התמיכה שלהּ זכו במהלך הלידה, הטיפול האישי, הלידה במחיצת מישהי מנוסה, והתמיכה שקיבלו בני זוגן (למחקר)
החלמה מהירה יותר לתינוק: ההתאוששות של תינוקות שנולדו בליווי דולה מהירה יותר (למחקר)
החלמה מהירה יותר לאם: נשים שילדו בעזרת דולה מדממות פחות לאחר הלידה (למחקר)
פחות דיכאון לאחר לידה: נשים שילדו עם דולה מדווחות על שיעור נמוך יותר של דיכאון לאחר לידה (למחקר)
בסיס טוב יותר להורות: לנשים שילדו בעזרת דולה יש סיכוי גבוה יותר להצליח בהנקה ולהתמיד בה (למחקרים: 1, 2)

 

הלו הלו אבא

ההיסטוריה של הלידה האנושית מתחילה לפני — קחו אוויר — 200 אלף שנה. לאורך כמעט כל הזמן הזה, גברים נשארו מחוץ למעגל הלידה. נשים ילדו בינן לבין עצמן. רק ב־30 השנים האחרונות (מאית האחוז מההיסטוריה!) החלו גברים להיכנס לחדר הלידה ולתפוס את מקומם כחלק מהותי ברגע הזה, של הגעת הצאצא שלהם לעולם.

התהליך הזה, החשוב כל כך גם לגברים וגם לנשים, הוא לפיכך צעיר מאוד ועדיין מתגבש. גברים עדיין מעצבים ולומדים את התפקיד שהם ממלאים בלידה. לכל אב לעתיד חשוב לתמוך בזוגתו ובילד הנולד, אבל רבים מהם אינם בטוחים כיצד לעשות זאת. זה טבעי ומובן.

בשביל זה אני כאן: כדי להראות לך, אבא, איך אתה יכול לקחת חלק פעיל וחיוני בלידה, ולתת לזוגתך את הכוחות ואת האהבה שלהם היא זקוקה כל כך ברגעים הלא פשוטים האלה. אני אראה לך כיצד לסייע לזוגתך לעבור את הצירים, וכיצד תוכל להקל על כאביה. אני שם גם כדי לאפשר לך רגעי מנוחה והתאווררות בבית החולים, להסביר לך מה עובר על זוגתך ממש ברגע שזה קורה, ולהזכיר לך איך תכננתם ללדת, ומה אתה יכול לעשות בשביל להגשים את החלום המשותף הזה.

אני שם כדי לאפשר לשניכם חוויית לידה מעצימה עם כמה שפחות רגעי לחץ וחרדה. ואני גם אדע מתי לקחת צעד אחורה, ולתת לשניכם את השקט והאינטימיות הדרושים ללידה רכה וטובה.

 

יחידניות, לסביות והומואים

משפחה היא משפחה, ולא משנה מאיזה מודל היא: להט"בי או סטרייטי, חד־הורי או דו־הורי, הורים נשואים או לא וכן הלאה. כל עוד אתם מרגישים בנוח עם עצמכם ועם ההורות המתהווה שלכם, אתם יכולים להיות בטוחים שהרגשת הנינוחות תלווה גם את העבודה המשותפת שלנו.

חלק מהנינוחות הזו נובעת מכך שאני קשובה לצרכים השונים של כל משפחה ומשפחה. פעמים רבות, לזוגות לסביות והומואים ולאימהות יחידניות יש תהיות ודרישות שייחודיות להם ולהן.

אימהות יחידניות מתמודדות באומץ עם תחושת בדידות: הן עוברות את ההריון ללא תמיכה זוגית, ונזקקות — יותר מכל אם אחרת — לתחושת שותפות ויחד. בלידות כאלה, הקירבה שנוצרת בין היולדת היחידנית לדולה היא אינטימית ומרגשת במיוחד, ודורשת ממני כדולה התמסרות יתרה שתגרום לאם להרגיש בטוחה ונתמכת. אחרי הלידה, בבית החולים ובבית, אמשיך ללוות אותך, להדריך, וגם לאפשר לך לפנות כמה רגעים לעצמך.

לסביות רבות חוששות שדווקא בחדר הלידה, כשיזדקקו לאינטימיות, הן לא ירגישו משוחררות, אם בגלל הצורך להסביר שוב ושוב ש"זו בת הזוג שלי, לא סתם חברה", ואם בגלל יחס מאולץ ולא־טבעי של הצוות הרפואי. במקרה כזה, היעזרות בדולה מפנה לזוג ראש שקט: אני אספק את התווך, ה"שמיכה" שתעמעם את העולם שבחוץ, ותעזור לכן להתמקד בעצמכן ובלידה שלכן.

במקרה של זוג הומואים העניין הוא פחות חדר לידה, ויותר ההכנה להורות הראשונית והתמיכה בה: אם נעזרים באם יולדת, מה עושים בשעת הלידה? אם מביאים ילד או ילדה שנולדו בחו"ל, איך נערכים לנסיעה? וכשסוף־סוף חובקים ילד, איך מאכילים־מחתלים־רוחצים־מלבישים־מחזיקים־מרדימים ועושים את כל הדברים האלה, שנדמה שלאימהות הם באים באופן טבעי?

זה המקום להזמין כל אחת ואחד מכם ליצור איתי קשר בכל שלב של ההריון (ואפילו קודם). אשמח לעזור לכם, ללוות, לתת עצה, להכין ללידה ולתמוך בכן במהלכה, לסייע בבניית שגרה חדשה, לעזור בגיוס המשפחה והחברים ליצירת רשת תמיכה חזקה ונחוצה, ללוות לבדיקות וטיפת חלב, ולהיות איתכם כשתרגישו צורך לא להיות לבד.